 |
 |
|
|
|
|
930 Montgomery Street
Suite 600
San Francisco, CA 94133
(415) 986-0900
Fax (415) 956-3950 |
|
|
|
| לטיף נ' נישן סיסטמס ואח' |
|
משרדנו הביא לאחרונה לסיומה המוצלח תביעה שהגיש בספטמבר 2003 מר אמיר לטיף, מייסדה של "נישן סיסטמז", מנכ"ל לשעבר של נישן, בעל רוב מניות המיעוט שלה וחבר הדירקטוריון. התביעה הוגשה עוד בטרם התמזגה נישן עם "מקדטה", ונכרכו בה ענייני ממשל תאגידי, זכויות בעלי מניות המתנגדים למיזוג וזכויות בעלי מניות שליטה, וכל זאת בהקשר לחובותיהם של משקיעי הון סיכון שהם דירקטורים בחברה שבה השקיעו.
התביעה, לטיף נ' נישן סיסטמז ואח' (תביעה מס' 1-03-CV-004-939 בפני בית המשפט של קליפורניה במחוז סנטה קלרה), טענה, בין היתר, כי בעלי מניות הרוב בחברת נישן (חברת אחסון מידע ברשת מעמק הסיליקון) יחד עם המשקיעים מקרנות ההון-סיכון ניצלו את מעמדם בדירקטוריון החברה לקידום טובתם הכספית, תוך התעלמות מקידום טובת החברה וטובתם של בעלי מניות המיעוט, נמנעו מחשיפת ניגודי האינטרסים, גרפו רווחים נאים מהלוואות גישור קצרות מועד ונטולות סיכון שאילצו את החברה ללוות מהם, וקנו קולות. עוד טענה התביעה שהיועצים הפיננסיים של נישן, "קרדיט סוויס פירסט בוסטון"(CSFB), בעודם תרים אחר הזדמנויות לרכישה ולמיזוג בעבור חברת נישן ובעצם בו בזמן שהתיימרו לייצג את ענייניה, העלימו את דבר קיומו של הסכם ייצוג בין CSFB ו"מקדטה", החברה שעמה נשאה ונתנה נישן, ובסופו של דבר התמזגה אתה.
התובע הגיש תביעה נוספת נגד אותם הנתבעים בדצמבר 2004, ובה טען כי הנתבעים פתחו חשבון נאמנות בסך 13 מיליון דולר, סכום שגויס באמצעות הקצאת עשרים אחוז מהכנסות המיזוג של בעלי המניות של נישן ושנועד לממן את ההגנה מפני התביעה של לטיף.
את הנתבעים, ובכלל זה המשקיעים ונציגיהם בדירקטוריון החברה, ייצג משרד עורכי הדין "אומלווני מאיירס"
(O'Melveny & Myers), ואת CSFB ייצג "שרמן וסטרלינג" (Shearman & Sterling). הנתבעים ביקשו למחוק את התביעה על הסף כמה פעמים: בתחילה טענו שהתביעה מתייחסת לנזק היכול להיות נסמך אך ורק על תביעה נגזרת. התובע התנגד בהסתמכו על ג'ונס נ' ה.פ. אהמנסון ושות' ועל אוורסט אינווסטורז 8 נ' מקניל פרטנרז (Jones v. H. F. Ahmanson & Co. (1969) 1 Cal.3d 93, and Everest Investors 8 v. McNeil Partners (2003) 114 Cal.App.4th 411). בית המשפט דחה את טענת הנתבעים ואישר את המשך הצגת עילות התביעה של לטיף בתוקף היותו אדם פרטי. עוד טענו הנתבעים שחוק החברות של קליפורניה כפי שפירשו בית המשפט העליון של המדינה בשטיינברג נ' אמפליקה (Steinberg v. Amplica (1986) 42 Cal.3d 1198) חוסם למעשה את כל התביעה, ומאפשר לתובעים לבקש רק סעד הערכה.
התובע ביסס את התנגדותו לבקשות למחוק את התביעה על הסף על שלושה עקרונות: ראשית טען שעילת קניית הקולות כלולה בפטורים המוכרים של חוק החברות של קליפורניה (סעיף 1312 ) בכך שהיא בוחנת את חוקיות ההצבעה של המניות שהצביעו לטובת המיזוג. שנית טען שלהלכה של שטיינברג נ' אמפליקה אין כל זיקה למקרה דנן היות שהתובע, בניגוד לשטיינברג, לא הכיר את כל העובדות לפני המיזוג עם "מקדטה", והוא אף הגיש את התביעה עוד קודם להשלמת המיזוג. לבסוף טען לטיף שאין ל- CSFB ולצדדים שאינם החברה זכות עמידה על פי חוק החברות, מאחר שהחסם הקבוע בסעיף 1312 לחוק החברות הקליפורני נועד להגן על החברה ומנהליה שהובילו את החברה למיזוג על סמך שיקול דעתם העסקי.
בית המשפט קיבל חלק מבקשת הנתבעים למחיקת התביעה על הסף בהסתמך על סעיף 1312 של חוק החברות של קליפורניה, ואולם נתן לתובע רשות לתקן את התביעה.
בינואר 2005 החלו הצדדים בהליך גישור שבסופו הגיעו להסכם פשרה כולל. ההסכם הניב תוצאה שהייתה לשביעות רצונו המוחלטת של מר לטיף. |
|
|
|
מסמכים חשובים:
|
|
|
|
|
|
חדשות
|
|
|
|
|
 |
